אנחנו בתקופה של יצירת מציאות עולמית חדשה ביחס לישראל ואלוקיו שהיא חלק מיציאה לחרות תרבותית ישראלית שתאיר לעולם
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לג' שבט תשפ"ו
א. שמות י' – ויאמר ד' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו. רש"י – שתי - שימי שאשית אני. שפתי חכמים - ר"ל שלא תפרשו כמו כי השתות יהרסון, שפירושו לשון יסוד או ל' מלחמה כמו שות שתו השערה, לכ"פ שפירושו ל' שימה, ומה שמפרש אח"כ שאשית אני ר"ל אף ע"פ שפי' שימי מ"מ נוכל לטעות ולפרשו כמו מאן ה' לתתי להלוך עמכם שפירושו תת אותי, לכך פי' דשתי דהכא פי' שאשית אני כמו טוב תתי אותה לך שפירושו תת אני (רא"ם) והא דלא פי' זה גבי וישת לו עדרים וגבי ולא שת לבו משום דודאי לפי הענין א"א לפרשם רק מל' שימה אך כאן שהשי"ן נקודה בחיר"ק ובלא יו"ד, ה"א לכך חסרה היו"ד כדי לפרשו מלשון יסוד או מלחמה, לכ"פ שאף ע"פ כן אין הוכחתו ממה שחסר היו"ד ופי' לפי הענין גם כן מל' שימה.
ב. בראשית ל' - והכשבים הפריד יעקב.. וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן. שמות ז' - ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת. ישעיהו כב' - והפרשים שת שתו השערה. מצודת ציון - ענין שימה כמו שתו עלי. תהלים ג' - לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי. רד"ק - לא אירא מרבבות עם, כי כל ישראל היו עם אבשלום לבד מאשר היו עם דוד בירושלם שיצאו עמו, ואותם שנתאספו אליו אחר כן. אשר סביב שתו עלי, שתו מלחמתם עלי. או פירוש שתו, נלחמו, וכן שתו השערה (ישעיה כב, ז), ישית בגאון גליך (איוב לח, יא).
ג. תהלים עג' - שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. מצודת דוד - שתו - שמו פיהם לדבר מול יושב שמים. ולשונם - אף כי לשונם תהלך בארץ מתחת השמים יעיזו פניהם לדבר מול יושב שמים.
ד. תהלים יא' - כי השתות יהרסון צדיק מה פעל. מצודת דוד - כי השתות - הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם. פרקי דרבי אליעזר לה' - לפיכך נקראת אבן השתיה, שמשם הוא טבור הארץ, ומשם נמתחה כל הארץ, ועליה היכל ה' עומד, שנאמר [שם כב] והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית א-להים.
ה. הכתב והקבלה - למען שתי, למען יתחזקו תוך אנשי ארצו אותות וראיות המורות עלי, על עצמותי ועל התנהגותי עם יושבי תבל, ולא זו בלבד שאנשי ארצו החיים יבואו לידי הכרת האמתיות האלה, אבל יורישו ויודיעו יסודות האמתיות האלה גם לדורות אחריהם.
ז. אגרות הראי"ה א' פט' - ועניני המלחמות, אי אפשר הי' כלל, בשעה שהשכנים כולם היו זאבי ערב ממש, שרק ישראל לא ילחם, שאז היו מתקבצים ומכלים ח"ו את שאריתם; ואדרבא הי' מוכרח מאד גם להפיל פחד על הפראים גם ע"י הנהגות אכזריות, רק עם צפיה להביא את האנושיות למה שהיא צריכה להיות, אבל לא לדחוק את השעה.
ח. אורות הקודש ד' העלאת העולם יא' - מהרה יתקיים בנו, שמעו עמים ירגזון, מהרה יוסר המסוה מהעולם, וידעו כי עם ד' אנחנו, כי יד ד' עלינו לטובה. כי מרכז העולם ומרכז האנושיות אנחנו, כי אמת גלויה ובהירה היא כל התכונה של הנבואה, המספרת כל כך בשבח הנצחי של ישראל. יפלו כל מגדלי התוהו אשר הוקמו על יסוד המארה של עזיבת ד' את ישראל, ינפצו עלי סלע כל סלעי המגור של המאיימים עלינו לאמר, עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה. ידעו כל באי עולם, כי אהבת עולם היא אהבתנו, ידע כל התבל הנאור עם כל חכמותיו, עם כל המודרניות שלו, עם כל ספיקותיו, עם כל שקועו החמרי, עם כל מסותיו הנסיוניות, עם כל חופש דעותיו, שאכן אחת היא האמת העומדת לעד, ואמת זו חקוקה היא במצחה של החיה השמימית, המתהלכת על הארץ, בתבנית גוי ששמה ישראל. ידע כל העולם, כי אנחנו הננו שורק כלה זרע אמת, וכל יד עמל ותלאה תקצר מלהפריע את תחייתנו וגאולתנו. וידעו ויכירו כי צור ישראל מושיענו וגואלנו אביר יעקב.
ט. מאמרי הראי"ה 342 פצעי אוהב - שובו שובו בנים! שובו אל רוח עמנו, אל תורת אלקינו צור ישראל וגואלו. שמרו את השבת מחללו ושמרו ידכם מכל רע. והחיים בכללם, כמה קלות ראש וחוסר אחריות הם מלאים. וכי באמת אין לנו עסק אחר וצביון אחר של חיים, בארץ ישראל, כי אם להכניס לתוכם את הפסולת של כל המנהגים הגרועים אשר לעמים.. כלום חסר לנו בימים הללו, כי אם שטיפה אחרי רקודים ומחולות, מכל המינים, אבדת כסף וזמן בהתמדה בראינועים ותעלוליהם, וכאלה. נשינו צריכות דוקא ללכת אחרי האפנה היותר פרוצה, והכל כדי לחקות את הנמוסים של אירופא הגוססת, ולהכניסם בחזקת היד, פה בארץ הקדם, ובארץ הקודש, אשר לא תוכל שאתם, כדי להחפיר על ידם את כל ההוד שבתחיה.. נבלות וטריפות נאכלות בפרהסיא בלא שום רגש של בושה. ועד היכן הוא הגבול, ובאיזה אופן יעמוד הרוח בנו. באיזה דרך נקשר כאיש אחד, בקשר של אחוה, אם אתם מהרסים את השתות היותר יסודיות, של הרוח המאחד את הלאום. באיזה אופן תתבסס האומה ברכוזה, אם אתם הולכים ומרבים בה רקבון של הפרדה, המביאה לשנאת אחים וליאוש רוח. קדשו את החיים, יהיו חיינו בארצנו חיים ישראליים הראוים לשמם.